רבי שמעון היה הולך מקפוטקיא ללוד, ורבי יהודה הלך עמו. בעוד שהיו הולכים, פגש אותם רבי פנחס בן יאיר ושני אנשים מחמרים אחריו...
בעוד שהיו הולכים, בא נשר גדול, וסבב על ראשם ועמד עליהם, אמר רבי פנחס, ודאי עת רצון היא, עתה, בה בשעה נפתחים שערי רחמים לכל אלו שהם על ערש דוי, והוא הזמן לרפא אותם. ואף על פי שהם אסורי המלך, (שהם אסורים על משכבם), כי נשר זה, הוא סימן של רחמים (כי פני נשר הוא סוד קו האמצעי, שהוא רחמים(.
(זוהר הסולם, פרשת פנחס, סע' שפ"ו)
השורש הנסתר של כל המחלות
בעשרות השנים האחרונות, הולכת ומתגבשת הבנה במדע הרפואה, שעניין הריפוי והחולי אינו תלוי אך ורק בחילוף חומרים, פיזיולוגיה, גנטיקה ופאתולוגיה. מחקר הרוח והנפש הולך ותופש את מקומו הראוי בהבנתם של התהליכים הנפשיים הקשורים בחולי ובריפוי למרות שיש עוד דרך ארוכה לתפיסה נכונה ושלמה של התמונה.
עץ החיים
עץ החיים הוא אחד המונחים המפורסמים בהם משתמשת חכמת הקבלה. במציאות הגשמית, המוכרת לנו, אין עץ שנקרא עץ החיים. המונח עץ החיים מייצג תפיסת עולם. תפיסה זו מלמדת אותנו להתייחס אל האדם כאל עץ, עץ חיים, וכמו שבעץ יש חלק נגלה: הגזע, הענפים והעלים, וגם חלק נסתר: השורשים מהם העץ יונק, כך גם באדם יש חלק נגלה, הוא הגוף, וחלק נסתר, הנשמה, כפי שהדבר מבואר בלימודי מבוא לקבלה.
למדנו שם, שכולנו מקבלים את החיות - אנרגית החיים שלנו, מאור הבורא, האור שממנו התחילה הבריאה:
ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור
(בראשית א', ג')
האור הוא שפע אינסופי, מהותו היא זרימה ללא גבול. הזרימה של האור, כח החיים, אל האדם היא מושלמת מצד אור הבורא עצמו.
מדוע רואים המקובלים את שפע האור כזרימה קבועה ובלתי משתנה?
התשובה היא שמהותו של הבורא היא אין סופית ולפיכך, אין בה שינויים. הרי כל שינוי הוא סוף של מצב מסויים ותחילתו של מצב חדש, כמו שנאמר:
"כי אני יהוה, לא שניתי" (מלאכי, ג', ו').
כלומר, אין שינוי בבורא עולם ולא בשפע הנובע ממנו.
אבל, כאשר עבודתנו הרוחנית משובשת, לדוגמא, אם מתרגלים לדפוסי התנהגות ורגש של כעס, קמצנות, כאב, אבל ואבדן, כישלון, ייאוש וכדומה, הדבר גורם לחד גדיא – שרשרת תהליכים שתביא בסופו של דבר למחלה.
מדוע נוצרת מחלה?
הבעיות הרוחניות שאינן מטופלות גורמות לחסימות בזרימת שפע האור. אותן חסימות הן מעין קליפות (חסימות אנרגטיות) שאנחנו יוצרים. אותן "קליפות" רוחניות חוסמות את הקשר בין הנשמה שלנו לבין האור. כאשר הנשמה איננה מחוברת לאור בשלמות, הדבר גורם לחלק מהתודעה שלנו לא להיות מחובר כראוי לאור. נתק מסוג זה גורם לחוסר בהזנה הרוחנית שלנו, וזה גורם חוסר איזון פנימי.
הריפוי בו עוסקת חכמת הקבלה הוא הריפוי של הנשמה ושל הקשר בין הנשמה לבין התודעה והגוף.
זהו ריפוי שמשמעותו טיפול רוחני באדם ובשורש של כל מחלותיו.
התורה ממשילה את האדם לעץ:
"כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט).
כמו שלעץ יש צמרת נראית ושורשים שאינם נראים, כך לאדם יש גוף נראה ונשמתו, שממנה שואב הגוף את חיותו, אינה נראית. פגם בנשמה, בשורשים חייב להתבטא בענפים, בגופו ובאיבריו של האדם.
חוסר איזון
גוף האדם הוא המכונה המתוחכמת ביותר ביקום. המערכות המניעות את הגוף ומקיימות אותו הן עדינות כפי שהן חכמות. איבוד איזון רוחני מתמשך יגרום לחוסר האיזון אנרגטי, פנימי. ניתן לאבחן חוסר איזון מסוג זה כבעיה רגשית, כרונית ומתמשכת. כאשר בעיה מסוג זה לא מטופלת או אם לא נעשה לה "תיקון", אותה בעיה תקרין גם על הגוף הגשמי ועל אברים מסוימים או מערכות מסוימות בגוף.
הרבה שיטות טיפול של הרפואה המשלימה – אלטרנטיבית עוסקות בטיפול ברובד הזה של הבעיה.
שיטות אלו מתמקדות בשיפור האיזון האנרגטי בגוף. השיטות האלו יכולות לאבחן חוסר איזון כזה ולטפל בו לפני שיהפוך למחלה גשמית. רוב השיטות של הרפואה המשלימה מבחינות בחוסר איכות חיים – חוסר איזון כמחלה בעוד שהרפואה הקונבנציונאלית לא מתמקדת, בעניין זה במיוחד.
רבים המקרים בהם מתלונן האדם על חולשה ובעיות תפקוד וחוסר איכות חיים נאותה, זאת, למרות שכל הבדיקות הרפואיות יעידו על בריאות מושלמת אצל המתלונן.
הבעיה של השיטות המוכרות של הרפואה המשלימה היא שאם המטופל לא יתקן את הבעיה הרוחנית הפנימית שלו, הטיפול האלטרנטיבי יכול לעזור לו ולשפר את איכות חייו בצורה ניכרת, אבל, לא לאורך זמן. רבים הם המטפלים שמרגישים גאווה וסיפוק עצומים כאשר המטופל קם על רגליו בתחושה נפלאה של הקלה ושיפור לאחר הטיפול, אבל, כמה ימים אחר כך, חוזר המצב לקדמותו ויש לחזור על הטיפול, וחוזר חלילה.
מחלה גופנית
כאשר האדם סובל, לאורך זמן, מבעיות של חוסר איזון, אי נוחות, סבל וכאב הנובעים מחוסר התפקוד הנאות של איברים או מערכות בגופו, הוא יתחיל לפתח תסמונת גשמית של חוסר תפקוד.
היחלשותם של איברים או מערכות בגוף הופכת אותם לחשופים בפני מחלות ויראליות או בקטריאליות – וירוס או חיידק.
במקרים אחרים, הבעיה תהיה פנימית, מחלת כשל חיסוני, אלרגיה או מחלה בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת רקמות או אברים שלו עצמו, כמו גם סרטן.
יש יותר ויותר מחקרים המראים על קשר ישיר בין מחלות באזורים או באברים מסוימים לבין מצבי רגש ותודעה שניתנים להגדרה מדוייקת.
הרפואה הקונבנציונאלית מטפלת בסימפטומים של המחלה ב"ענפים" ולא ב"שורשים".
הטיפולים הנפוצים ברפואה הקונבנציונאלית עוסקים בהפחתת הסבל הנובע מן המחלה. דיכוי התסמינים של המחלה אך, בחלק גדול מן המקרים, אין טיפול במה שגרם לה מלכתחילה.
לדוגמה: כאשר אדם חולה בדלקת ריאות בקטריאלית, הטיפול האנטיביוטי יכול לחסל את החיידק התוקף. אבל, האדם הממוצע חשוף לחיידקים אלו פעמים רבות במהלך חייו ורק במיעוטן יש התדבקות במחלה, החיידק מתרבה ונעשה אלים. מה גרם לריאותיו של אדם להיות רגישות לחיידק ולאפשר לו להתרבות בתוכן? מדוע זה, כאשר ישנה מגיפה של חיידק או וירוס היא אינה תוקפת את כל תושבי אותו איזור ואפילו באותו הבית, ואיך יתכן שאין היא פוגעת בכל חולה בצורה שווה?
יעיד על כך כל הורה שחווה דלקת אוזניים בקטריאלית אצל ילדיו במשך החורף. יש כאן תמונה נפוצה מדי של המדף הדביק במקרר עליו מאוחסנת התרופה למחלה לאורך חודשים כאשר דלקת האוזניים חוזרת ותוקפת כל כמה שבועות מחדש. מדוע זה, מעט מאד מן ההורים נדבקים במחלה?
על פי חכמת הקבלה, כל טיפול בסימפטום, בסימנים החיצוניים של המחלה ולא בשורש העניין, לא יצליח לאורך זמן. וכפי שאמר הבעל שם טוב, מייסד תורת החסידות (מזרח אירופה, המאה ה-18):
"כשנעשה חור קטן בגוף, סימן שנעשה חור גדול בנשמה."
כיון שהפגם הרוחני, ?החור בנשמה? לא תוקן, אותו שורש חולה ימשיך ויגרום לגוף לחלות, ולהזמין מחלות וצרות. בהמשך נבאר על פי המקובלים מה אפשר לעשות כדי לזהות ולטפל במקור הבעיה, בשורש, בפגם הרוחני, זאת על מנת לעשות טיפול מונע, או כדי לעודד החלמה וריפוי אצל מי שכבר חלה.
שלבים בהתפתחותה של מחלה
לסיכום, ניתן לראות כיצד ניתן להגדיר תהליך תלת שלבי בהיווצרותה של מחלה כפי שהרפואה מגדירה אותה:
א. בעיה רוחנית, רגשית לא פתורה. חסימה של אור הבורא – אין זו מחלה שניתנת להגדרה רפואית על פי הרפואה המודרנית. ניתן כבר לזהות את המחלה בתחושת אי שביעות הרצון והסבל הרגשי של האדם.
ב. חוסר איזון במערכות הגוף ותחושת חולשה ואי נוחות – אין זו מחלה שניתנת להגדרה רפואית על פי הרפואה המודרנית. לעומת זאת, ניתן לזהות את המחלה כתחושה ברורה של חוסר יכולת תפקוד אופטימלית של הגוף בתחומים מסויימים ו/או תחושה כללית של חולשה.
ג. חוסר תפקוד פאתולוגי - מחלה שניתנת להגדרה רפואית על פי הרפואה המודרנית. ניתן לזהות את המחלה באמצעים מודרניים ולאבחן שינוי פיזיולוגי שניתן למדידה:
לחץ דם, ספירת דם, תפקודי כבד/לב/ריאות/כליות וכדומה.
מובן מאליו שכאשר ניתן לאבחן את המחלה באמצעים של הרפואה המודרנית הרי זה כבר כמה שלבים לאחר שהמחלה השתכנה עמוק בתוכו של האדם והתפשטה בעץ, בשורשיו ובענפיו.
זהו הפרק הראשון מתוך הספר רפואה ביהדות ובקבלה
